#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנ&quot;ל שמזונותיו של אדם קצובים מר&quot;ה? </p><p dir='rtl'>חוץ ממה?</p><p dir='rtl'>ולמאי נפק&quot;מ?	דכתיב בכסה ליום חגנו, וזהו ר&quot;ה שהלבנה מתכסה. וכתיב כי חוק לישראל הוא.</p><p dir='rtl'>וחוק הוא מזון, דכתיב הטריפני לחם חוקי, וכתיב ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה.</p><p dir='rtl'>וחוץ מהוצאות שבתות וי&quot;ט ושילוח בניו לת&quot;ת.</p><p dir='rtl'>ונפק&quot;מ דבשאר הוצאות לא יוציא הוצאה מרובה שמא לא יהיה לו. ורק בזה יכול להוציא הרבה.	<br/>ביצה דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היתה הנהגת שמאי והלל בהכנת בהמה לשבת?	לשמאי מכין מתחילת השבוע, ומצא נאה הימנה אוכל את הראשונה.</p><p dir='rtl'>להלל ברוך ה' יום יום, שבכל יום טורח עבורו.	<br/>ביצה דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנותן פת לתינוק, באיזה אופן יודיע לאמו מעיקרא ובזה&quot;ז?</p><p dir='rtl'>ומה טעם צריך להודיע?	מעיקרא שייף ליה מישחא ומלי כוחלא.</p><p dir='rtl'>בזה&quot;ז דחיישי לכשפים, תלי ליה מאותו המין.</p><p dir='rtl'>והטעם להודיע שיאהבוהו אביו ואמו על שאוהבם, ותרבה אהבה וחיבה בישראל.	<br>ביצה דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנ&quot;ל שהשבת ניתנה בצנעא?</p><p dir='rtl'>ומה הכוונה? (2) (ומנ&quot;ל?)</p><p dir='rtl'>ומה ההכרח לא לפרש כפשוטו?	דכתיב ביני ובין בני ישראל.</p><p dir='rtl'>ואין לומר שעיקרה בצנעא, דא&quot;כ לא יענשו או&quot;ה על שלא קבלוה.</p><p dir='rtl'>אלא שמתן שכרה לא הודיעם.</p><p dir='rtl'>או אף אם הודיעם, לא הודיעם שיש בשבת נשמה יתירה.</p><p dir='rtl'>ויש נשמה יתירה דכתיב וינפש, וי אבדה נפש.	<br/>ביצה דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עושים עירובי תבשילין בפת ובדיסא? ומה הטעם?	פת לא, דייסא פלוגתת תרי לישני.</p><p dir='rtl'>ולצד דעושים בדיסא, הטעם בפת דשכיחא, ודיסא לא שכיחא.</p><p dir='rtl'>ולצד דלא עושים הטעם בפת משום דלא מלפתא, ודייסא נמי לא מלפתא, כדאמר ר&quot;ז בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא.	<br/>ביצה דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יוצאים יד""ח עירובי תבשילין בשמנונית שע""ג סכין או עדשים שע""ג קדירה?<p></p><p dir=""rtl"">ובדגים קטנים מלוחים שצלאן עכו""מ? ובעבדינהו כסא דהרסנא? ומה החידוש?</p>"	שבסכין וקדירה יוצאים אם יש בזה כזית.</p><p dir='rtl'>קטנים מלוחים אין בהם בישולי עכו&quot;מ, הואיל ונאכלים כמות שהם חיים.</p><p dir='rtl'>עבדינהו הרסנא לא, משום קימחא. וס&quot;ד הרסנא עיקר ושרי, קמ&quot;ל קימחא עיקר.	<br/>ביצה דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה שיעור עירובי תבשילין במערב לאחד, ובמערב להרבה?</p><p dir='rtl'>וכמה צריך שישתייר ממנו?</p><p dir='rtl'>ומה הכוונה במה שאמרו שאין לו שיעור?	כזית בין לאחד ובין להרבה.</p><p dir='rtl'>וצריך שישאר כזית.</p><p dir='rtl'>אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה.	<br/>ביצה דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם המניח עירובי תבשילין או מי שמניחים לו צריך דעת?</p><p dir='rtl'>ומדוע לא הניח שמואל עבור ההוא דמסדר מתניתא?	"מניח צריך, מי שהניחו לו לא צריך.<p></p><p dir=""rtl"">שמואל בשנה ראשונה א""ל שיסמוך על שלו.</p><p dir=""rtl"">בשנית שראה שהוא פושע ואינו חושש על דברי חכמים אמר לו שלא הניח עבורו.</p>"	<br/>ביצה דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מניחים עירובי תחומין וחצרות ביו&quot;ט עבור שבת ומדוע? </p><p dir='rtl'>ואיך להלכה?	"מח' רבי ורבנן, אם שניהם אין מערבים, או דחצרות שהוא מותר ביו""ט מניחים לו עבור שבת.<p></p><p dir=""rtl"">ופליגי מי מחמיר ומי מקל.</p><p dir=""rtl"">והלכה כרבי, ולצד שהוא מחמיר.</p>"	<br/>ביצה דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב תחליפא בר אבדימי עבד כשמואל לעניין הנחת עירוב חצרות מיו""ט לשבת. ואמר רב דתחילת הוראה דהאי צורבא מרבנן לקלקולא. מאי קלקולא?"	"אי רבי לקולא לקלקולא לסמוך על עירוב כזה אף שאי אפשר להניחו.<p></p><p dir=""rtl"">ואי רבי לחומרא, שהוא מכשיל את הרבים לטלטל בלא עירוב.</p>"	<br/>ביצה דף טז		
